בעקבות התעלומה

 בעיירה היהודית הקדומה

שרידים של תקופה מרתקת נשארו חקוקים באבנים שנותרו בסוסיא הקדומה: גולת הכותרת היא בית כנסת קדום, בגובהה של העיר, ובו רצפת פסיפס מרהיבה עם דגמי מנורת המקדש, צורות גיאומטריות שונות וכן כתובות מרשימות בארמית ובעברית, שניתן לקרוא בהן אפילו היום! מי האנשים שחיו כאן? מה היה חשוב להם? מדוע עזבו, ומתי?

שאלות רבות צצות לעוברים במקום, ועל חלקן יש לנו תשובות: סוסיא הייתה עיירה יהודית גדולה ומאורגנת, אשר התקיימה בדרום יהודה, בקצה הארץ הנושבת, במהלך מאות השנים שאחרי חורבן הבית השני. מתוך ההרס הנורא שפקד את ארץ יהודה בסוף מרד בר כוכבא, הלכה והתפתחה באזור זה אוכלוסייה יהודית גדולה שהגיעה לשיא פריחתה בסוף התקופה הביזנטית ובתחילתה של התקופה המוסלמית הקדומה( המאות הרביעית עד התשיעית לסה"נ )סוסיא הינה עדות ארכיאולוגית מרשימה לסיפור מופלא של קהילה יהודית, אשר השכילה לגבש את דפוסיה החברתיים בימים של היעדר מקדש, ולשגשג בתנאי הסביבה הייחודיים של ספָר המדבר. המבקר כיום באתר, יוכל לעמוד מקרוב על חיי היום יום של היהודים בארץ ישראל בתקופת התלמוד באופן מוחשי. שרידי המבנים, מנהרת המילוט והזחילה, המקוואות, הכתובות, העיטורים והסמלים היהודיים באבן ובפסיפס, ובראש כולם מבנה בית הכנסת המפואר, שזורים בסיור מתמשך המגולל פסיפס בבית הכנסת העתיק בסוסיא פרשיה מרתקת, אשר כאילו נסתיימה אתמול…